20 בפברואר2019
פרויקט הבוטים הגדול - עדכון ביניים
כמה חודשים לתוך פרויקט הבוטים הגדול חשבנו שכדאי לעשות סיכום ביניים לגבי מה השגנו עד כה, ומה עוד מתוכנן לקרות. אבל אולי לפני שנגיע לשם נתחיל דווקא עם מה זה בעצם הפרויקט הזה, ומה אנחנו מנסים להשיג באמצעותו.
פרויקט הבוטים הגדול הוא מיזם משותף ליובל אדם ולי. אנחנו לא מאוגדים תחת שום מטריה, אנחנו לא עובדים בשביל אף אחד, אין לנו כוונות מסחריות סביב הפרויקט, והוא נעשה בעיקר כי הוא מעניין אותנו, בגלל שמטרותיו ראויות, ובגלל שהוא נראה לנו כמשהו ששווה להשקיע בו את הזמן שלנו.
לאורך הדרך מצאנו שותפים נהדרים לדרך שזה המקום להוקיר להם תודה: המרכז לחקר סייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, מכון קיסריה רוטשילד ליישומים בין תחומיים במדעי המחשב, איגוד האינטרנט הישראלי, הברית הישראלית, הבלוק הדמוקרטי, העין השביעית, מרכז צ’ק פוינט לאבטחת מידע, עיריית חיפה, ותודות מיוחדות שלוחות ללילי פייביש-שור, פרופ’ אור דונקלמן, יוני הר כרמל, תמיר גדות’ ופרופ’ ניבה אלקין-קורן שעשו הרבה מעל ומעבר על מנת לאפשר את קיום ההאקתון המוצלח שאודות רבים מתוצריו תקראו כאן ובהמשך.
המטרות
השיח ברשתות החברתיות מזוהם. מה שעל הנייר אמור להיות “כיכר העיר” בה כל אחד יכול להביע את דעתו, הפך לזירה בה בעל המאה הוא בעל הדעה. הנרטיב הנשמע הוא בעיקר של אלה שיש להם כסף להשקיע בבניית פרופילים פיקטיביים שיגרמו לעמדתם לקבל קול חזק יותר מעמדותיהם של אלה שאין להם, ושל אלה שהאג’נדה שלהם כל כך לא פופולרית עד שהחדרתה לשיח באמצעים נכלוליים היא בעצם האפשרות היחידה שלהם.
ישראל, מן הסתם, היא לא המדינה היחידה בה מתרחשים הדברים האלה. ראינו אותם קורים בארצות הברית, באוקראינה, בצרפת, בבריטניה, בפינלנד, בקולומביה, בניגריה, ובמקומות רבים נוספים. יובל ואני שמנו לנו למטרה לייצר כלים פתוחים שיאפשרו לאקטיביסטים במדינות שונות לזהות את רשתות ההשפעה הללו ולחשוף אותן, ובכך, אולי, לנסות להפעיל לחץ על הפלטפורמות והמדינות על מנת שיסדירו את הפעילות הפראית הזו החותרת תחת יסודות הדמוקרטיה.
התוצר העיקרי של הפרויקט לקראתו אנו פועלים הוא שחרור סט של כלים בקוד פתוח שיאפשרו לחוקרים ולאקטיביסטים להפעיל אותם במדינותיהם על מנת לזהות את הפעילויות הללו ולנסות להתחקות אחרי מפעיליהן הנכלוליים.
תוצר נוסף, שבעינינו לא פחות חשוב, הוא העלאת המודעות של משתמשי הרשת לקיומם של גורמים המבקשים להשפיע על התודעה שלהם באמצעים שונים. ה”רעש” שעושה התקשורת היום סביב הנושא עמוס אי-דיוקים והגזמות, ומושפע מכל מיני גורמים מסחריים המבקשים לדחוף את מרכולתם לכל המרבה במחיר. אנחנו מבקשים לייצר שיח מבוסס עובדות ופחות שיח המבוסס על פחדים ודמיונות.
הכלים
סט הכלים שלנו הוא מגוון מאוד ומשתמש בכמה דיסיפלינות על מנת לנסות ולכסות כמה שיותר היבטים של הפעילות הזו. ברור לנו שלא מדובר בסט שלם, ושיש עוד עבודה רבה ומקיפה, אבל הי, גם זר מאפים מפואר מתחיל בבורקס אחד קטן.
במהלך ההאקתון האחרון שנערך באוניברסיטת חיפה עלו כמה אלגוריתמים מעניינים מאוד לזיהוי וניתוח רשתות שכל אחד מהם יכול לעמוד כמוצר בפני עצמו, אך שילוב שלהם יחד יכול לספר סיפור שלם הרבה יותר הן לגבי גבולות הרשתות והחשבונות המשתתפים בה והן לגבי מטרותיה. לא ניכנס כאן להסבר מפורט לגבי כל אחד ואחד מהם, שאני מאמין שלפחות חלקם יצאו כמאמרים אקדמיים על ידי הוגיהם, אבל כן נאמר שהתוצרים שלהם מרשימים מאוד.
בתמונה: תוצר ביניים של רון אשרוב שבודק חפיפה בשימוש ברשתות על ידי חשבונות שונים, ומציג שני פוליטיקאים ישראלים ממפלגות שונות (באדום ובכחול) ופוליטיקאי זר (בצהוב) שגם הוא השתמש בשיטות דומות.
בתמונה: כמה רשתות שהתגלו על ידי הפרויקט
“מוצרים” נוספים המפותחים במסגרת הפרויקט נועדו להתחקות אחרי “נרטיבים” וממים המופצים ברשתות. פעמים רבות אנחנו רואים “סיפור” מסוים שזוכה להפצה למרות שלכאורה הוא לא מסוג החומרים הויראליים הרגילים, או שאנחנו רואים פיסת “פייק ניוז” שזוכה לתהודה גדולה. אחד הכלים שאנחנו עובדים עליהם הוא כלי NLP (עיבוד שפה טבעית) שיאפשר לתייג “נרטיב” (ולא רק חיפוש מילות מפתח טיפש) וביחד עם שאר כלי הניטור שלנו יאפשר להתחקות אחורה אחרי אותו סיפור עד למקור שלו, ומשם לראות את דרכי ודפוסי הפצתו, על ידי מי, ובכך לסמן כחשודים גם את הפרופילים שהפיצו אותו.
בתמונה: מה קורה לכלי ה-NLP שלנו כשמבקשים ממנו להגיד איזה מילים מזכירות לו “סמולני”
יחד עם כלי ניטור הנרטיב יש לנו גם כלי דומה שמתייג תמונות ומאפשר לנו לבצע את אותה הפעולה כשמדובר ב”מם” גרפי שתופס תאוצה. ברגע שמעוניינים לגלות את מקור ואמצעי ההפצה של תמונה מסוימת, אפשר ללכת אחורה בציר הזמן עד שמגיעים להתחלה.
היופי בסיפור הזה הוא שהכלים האלה יכולים לעבוד לרוחב כמה רשתות חברתיות ואינם מוגבלים לאחת בלבד, כך שאפשר יהיה, בעתיד, לראות איך הנרטיבים הללו מתפשטים מווטצאפ, לטוויטר, לרדיט, לאינסטגרם, ולפייסבוק, ולמפות את כל המשתתפים במנגנון ההפצה הזה.
כלי נוסף עליו עומלים מספר אנשים יקרים הוא תוסף לדפדפנים כרום ופיירפוקס שיאפשר למי שיתקין אותו לראות סימון קטן סמוך לשם המשתמש האם מדובר בפרופיל חשוד או שלא.
הכלי מתוכנן לפעול בשלב הראשון בטוויטר, פייסבוק, ואינסטגרם, ופרט לסימון פרופילים חשודים גם יאפשר למשתמשים לדווח על פרופילים שלא זוהו עדיין על ידי האלגוריתמים שלנו. התכנית היא להפיץ אותו קודם לבטא-סגורה בקרב התורמים לפרויקט שירצו בכך, על מנת לעזור לנקות אותו מבאגים ככל הניתן, ואחר כך לשחרר אותו לכלל הציבור.
למה זה כל כך לאט
אחת הטענות (המנומסות) הנפוצות כלפינו היא שאנחנו עובדים לאט בפרסום הממצאים שלנו. אלה כמובן טענות נכונות, כי אנחנו יושבים על כמות גדולה יחסית של רשתות ישראליות וזרות המכוונות לישראל ועדיין לא משחררים את ממצאינו. הסיבה העיקרית לכך היא שאנחנו לא אוהבים לטעות, כי לטעות, אפילו קטנה, יהיה מחיר כבד לפרויקט. הממצאים שאנחנו כן משחררים עברו ביקורת קפדנית מאוד שלנו ושל אחרים ואנחנו באמת עושים מאמצים כבירים לא לסמן משתמשים תמימים כבוטים, ואכן כמעט 100% מהחשבונות שהעברנו לפלטפורמות כחברים באופרציות כאלה נסגרו על ידן. בעזרת שותפינו לדרך אנחנו מקווים לשפר ולהאיץ את תהליך הבדיקה הזה כך שנוכל לשחרר יותר מידע על יותר רשתות בקצב מהיר יותר.
כמו כן, מכיוון שהפרויקט הוא לא “העבודה” שלנו, אלא רק תחביב, יש אילוצים נוספים שלא מאפשרים לנו להשקיע את כמות השעות הנדרשת למחקר בהיקף כזה. בגדול - מה שאנחנו מבקשים לומר הוא - סבלנות. אנחנו עושים מאמצים גדולים לשחרר את רוב המידע שבידינו עוד לפני הבחירות, מתוך הכרה בחשיבות ניקיון השיח בתקופות רגישות כאלה.
מה הלאה?
בשבועות הקרובים נמשיך לעבוד על שיפור הכלים וחשיפת הרשתות בספרה הישראלית, עם לפחות האקתון אחד נוסף שיערך באוניברסיטת תל אביב בסוף השבוע של ה-7 במרץ, והמשך פעילות עם קבוצות העבודה שהתגבשו עד כה באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת בר אילן, ובקבוצות פיתוח עצמאיות סביב מוצרים שונים בפרויקט. אנחנו תקווה שהמאמצים הללו ישאו פרי ובקרוב נוכל לשחרר את סט הכלים עליו אנחנו עומלים לטובת אקטיביסטים ברחבי העולם, שכולם נאבקים באותם קרבות.
בנוסף, אנחנו מנסים לייצר ממשקים מול הרשתות החברתיות על מנת שנוכל לדווח להן באופן מסודר, וליצור ממשקים גם עם גופים רשמיים במדינה על מנת לקדם יותר בהירות סביב הטיפול האחראי בנושא רשתות ההשפעה מבית ומחוץ.
אם הפרויקט נראה לכם חשוב, ואם אתם רוצים לעזור, אתם מוזמנים לתרום לקמפיין הגיוס שלנו - מה שיעזור לנו להאיץ את קצב הפיתוח, או אם אתן מפתחות או מפתחים, חוקרים או חוקרות, אתם כמובן מוזמנים להצטרף להאקתון הקרוב ולהשתלב באחת מהקבוצות שיפעלו בו.
